הזיכרון שלי נצרב בתמונות, ריחות וטעמים. אני זוכרת ימים שלמים של חרישה למבחנים (כן הייתי ועודני חננה רצינית) בהם אני כותבת סיכומים על גבי סיכומים כי כך הזכרון שלי עבד לי הכי טוב. כשחלפתי ברחוב ליד ביתי השבוע רוח ערב קלילה הביאה אל אפי...
הקטנה שלי סיפרה לי היום את הבדיחה על הארנב ומיץ גזר ( כן יש לה נטיה לראות בעצמה מצחיקנית גם אם לפעמים חוש ההומור עדיין לא מחודד מספיק שלא לומר לוקה בחוסר) אז החלטתי שלמה שרק אני אהנה מהטוב הזה. ארנב נכנס למכולת. הוא...
כמי שגדלה אצל סבתא ניצולת שואה ואמא שגדלה בתקופת הצנע אחד המוטיבים המרכזיים במשפחתנו היה שלא זורקים אוכל. סבתי היתה אלופה בניצול שאריות והפיכתן למנות טעימות. מודה שיש לי יחסים מורכבים ודואליים עם הנושא (אבל על זה בפעם אחרת). חזרתי מיום אורך ומתיש במשרד...
השבוע חשבתי הרבה על מושג הדיוק. ימים עמוסים בפעילות גרמו לי לאחר לפגישת עבודה ותאונה קלה בכביש 4, לא עלינו, עכבה אותי שוב ואיחרתי לאסוף את הגדול מהקייטנה. שני הארועים האלה זרקו אותי למחשבות אודות ההתמודדות שלי וההתייחסות שלי לנושא. במשך שנים רבות היה...
החופש הגדול בעיצומו ואחד הסמנים לכך זאת העובדה שימי שישי בבוקר הופקעו ממני. השקט והשלווה התחלפו בצלילים מונוטוניים וצווחניים שבוקעים משלל המסכים שמקיפים אותי והבית הפך לזירת קרב: ״אמא היא נכנסת לי לחדר״ ״אמא הוא העליב אותי״ ״ אמא תגידי לה״ ״אמא תגידי לו״...
מאז לימודי האומנות בתיכון יש לי "קראש" רציני על צרפת, צרפתים וכל מה שקשור בתרבות הצרפתית. בשנות העשרים שלי (במאה שעברה לפני מיליון שנה בערך) כשעבדתי כדיילת באל על התהדרתי בטיסות תכופות לפאריס, עיר האורות, בזכות ידע בסיסי בשפה. כמו ילדה בחנות צעצועים שוטטתי...
מי שמכיר אותי יודע שאני לא אוהבת קיץ. לא מסתדרת עם הקונספט של הזעה מוגברת רטוב לי במצח ובראש ומרגישה מוטרדת על ידי אגלי הזיעה שמטפטפים במורד הגב (שלא לדבר על הריחות האנושיים שניתן להתקל בהם בארצנו החמימה. מישהו אמר דיאודורנט?) לשמחתי נתיב חולק...