שבוע חדש מתחיל עכשיו. הילדים סוף סוף בבית הספר. שקט. אני שומעת את הדררות מצייצות בחדווה על העץ. לכאורה, הייתי אמורה לרבוץ על הספה ולזפזף בערוצי הטלוויזיה עם כוס קאווה ביד, אבל אחרי 11 שנות הורות מביך להודות אני כבר לא טובה בשקט, צריכה...
פתאום קלטתי שיום חמישי היום ומחר שישי ועדיין לא אפיתי כלום. (טוב זה לא מדוייק, אפיתי לחם כוסמין שאני אופה כמעט כל יומיים מאז שאנחנו ספונים בבית) הימים האלה מתעתעים ומאד מבלבלים. יום רודף יום ונטמע בזה שלפניו ואני מוצאת את עצמי תוהה לא...
איך זה יכול להיות שלא ירדה טיפת גשם השבוע, רוח לא נשבה אבל אני נפלתי למשכב? גוף כואב, חום קליל וחלשוס כללי התפשט באברי הגוף. שלושה ימים שכל מה שרציתי לעשות זה לשכב במיטה לכסות את ראשי בשמיכה, להתנתק מהעולם ולתלות שלט אני כרגע...