קנטוצ'יני אניס ושקדים

By

אז כמו שהבטחתי פוסט על הטיול הקצרצר שלי לדרום איטליה. זה התחיל ברמיזות שנשלחו במייל, המשיך במזוודה קטנה שעמדה ליד דלת המעלית בכניסה לבניין בו אני עובדת והמשיך בהכרזה רשמית, אנחנו טסים לדרום איטליה. ככה באמצע החיים, לכאורה בלי סיבה נראית לעין, טסתי לראשונה בחיי לדרום איטליה. אני כבר שנים מאוהבת באיטליה. חייבת להודות שזאת לא היתה התאהבות במבט ראשון, זה לא קרה מיד, צרפת תמיד היתה במקום הראשון מבחינתי, אולם אחרי שאחותי בחרה לקשור את חייה עם לוקה האיטלקי הם חיו כמה שנים בג'נואה ואני בעקבותיהם מבקרת כל כמה חודשים את האחיינים שלי ומנצלת את הזמן לטייל. השוטטות, המפגש עם האנשים והנופים המדהימים (שלא לדבר על האוכל מאמא מיה…) כבשו אותי לגמרי.

הטיול שלנו התמקד במחוז קמפניה, מדרום לרומא, אחד המחוזות היפים והמיוחדים באיטליה. יש כאן הרים וגבעות, חופים מפורצים, ים עם גוון כחול הכי משגע שראיתי אי פעם, עיירות וכפרים שנראים כתלויים באוויר מעל הים ומטעי לימונים שמהפרי שלהם מכינים ליקר לימונצ'לו נפלא.  הטיול התחיל בנאפולי, עיר הבירה של קמפניה, אחת הערים הגדולות באיטליה וגם אחת היפות שבהן. נאפולי משקיפה אל הר הגעש ווזוב, ומשקפת היטב את אותו דימוי איטלקי דרומי, צעקני, קולני בעל מזג חם ולב רחב.שוטטנו בסמטאות הציוריות אכלנו פיצה נאפוליטנית וספוליאטלה – מאפה בצורת קונכייה העשוי מרעפים של עלי בצק דקיקים וממולא בריקוטה מתוקה. טוב תקשיבו זה היה אחד הדברים הטעימים שאכלתי בחיי ואין לי ספק שאנסה לשחזר את המעדן הזה בקרוב.

משם המשכנו לסורנטו. היא נקראת על שם סירנות הים המיתולוגיות, לאורכה חופים זהובים ותכולים, וילות עתיקות, רחובות צרים, שלל חנויות וכמובן מסעדות מקומיות. למחרת הפלגנו במעבורת לאי קאפרי. טוב תקשיבו זה סוג של גן עדן. כמה יופי וקסם במקום אחד קטן.

 

ביום השלישי והאחרון נסענו לאורך החוף האמאלפיטאני ועצרנו בעיירה פוזיטאנו. היא בנויה על רצועת חוף מתפתלת ובוקעת בין ההרים, חסרת סימטריה לחלוטין, כל אתר ובית בה שוכן בגובה שונה – אם תרצו, המראה הוא של שמיכת טלאים המשובצת אבנים טובות. משם המשכנו בדרך חוף אמלפי לעיירה אמלפי.

תוצאת תמונה עבור דרך חוף אמלפי

דרך אמלפי, הנכללת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, נחשבת, ובצדק, לאחת מ-10 דרכי הנוף היפות בעולם. הדרך מתפתלת בין צוקים עצומים שכמעט ולא רואים את סופם, לבין קו חוף עטור מפרצים כחולים. דרך אמלפי, שאורכה כ-60 ק"מ, עוברת בין עיירות וכפרים, ערוגות ומערות, וגם מטעי לימונים המשמשים להכנת משקה הלימונצ'לו – גאוות האזור. חזרתי הביתה מותשת אבל שמחה שהצלחתי לחוות טעימה קטנטנה מדרום איטליה. אין לי ספק שאשוב לכאן שוב. בינתיים קבלו טעימה קטנה של איטליה, עוגיות קנטוצ'יני שקדים ואניס. קנטוצ'יני הן עוגיות איטלקיות מסורתיות הן פריכות מאוד בזכות האפייה הכפולה שהן עוברות. הכי כיף לטבול אותן בקפה או תה למרות שבמקור היו נוהגים לטבול אותן בכוס יין.

קנטוצ'יני שקדים ואניס

300 גרם ( 2 כוסות + כף) קמח
חצי שקית ( 2 כפיות) אבקת אפיה
3 ביצים
200 גרם (1 כוס) סוכר
קורט מלח
1 כף אוזו או ערק (לא חובה)
200 גרם שקדים טבעיים
2 כפיות זרעי אניס

אופן ההכנה:

  • מקציפים ביצים, סוכר, מלח ואוזו בקערת מערבל עד שהתערובת תפוחה ובהירה
  • מוסיפים את הקמח ואבקת האפיה במהירות נמוכה עד לאיחוד התערובת
  • מוסיפים שקדים וזרעי אניס ומערבבים היטב תוך קרצוף צידי ותחתית הקערה לאיחוד מלא.
  • בתבנית של התנור מניחים נייר אפיה ומעליו בידים רטובות מעצבים את גושי הבצק לשני גלילים בערך בגודל של 5 על 30 ס"מ. מי שרוצה עוגיות קטנות יותר יכול לחלק את כמות הבצק לשלושה גלילים
  • אופים ב 150 מעלות כשעה עד לגוון זהוב בהיר
  • מצננים כעשר דקות. בזמן הזה מורידים את הטמפרטורה של התנור ל 135
  • באמצעות סכין משוננת פורסים פרוסות דקות, ישירות או אלכסוניות, מניחים אותן על תבנית התנור או על הרשת ואופים שוב כ 25 דקות
  • מצננים על גבי רשת. העוגיות נשמרות בקופסא סגורה כשבועיים

1 Comment
  1. גילי 5 שנים ago
    Reply

    דרום איטליה מהממת, ההפתעה הגדולה בעבורי הייתה נאפולי, ופומפיי…
    חוויה גסטרונומית וארכיאולוגית מהנה, ממליצה בחום.

Leave a Comment

Your email address will not be published.

You may also like