השבוע חשבתי הרבה על מושג הדיוק. ימים עמוסים בפעילות גרמו לי לאחר לפגישת עבודה ותאונה קלה בכביש 4, לא עלינו, עכבה אותי שוב ואיחרתי לאסוף את הגדול מהקייטנה. שני הארועים האלה זרקו אותי למחשבות אודות ההתמודדות שלי וההתייחסות שלי לנושא. במשך שנים רבות היה לי חשוב מאד לדייק בזמנים. לא לאחר. דיוק חיצוני שאחזתי בו בקנאות כאילו הוא מגדיר אותי או מעיד עלי משהו. בשנה האחרונה אני עוברת תהליך דיוק פנימי לא פשוט שנמשך ונמשך (וכנראה לא באמת יסתיים לעולם) וגורם לי להשיל מעלי ולהתנער מאמונות מחלישות, מתפיסות מעכבות. לחפש את הדיוק שלי, את השעון הפנימי שלי, את הקצב הנכון עבורי. פתאום אני מרגישה קלילה יותר, מחוברת יותר, קצת כמו טי- ר- מי -סו מתרוממת לגבהים אחרים של תודעה. אז אולי לוקה, גיסי האיטלקי, יכפור בכך ויטען שזה לא טירמיסו קלאסי אבל הוא פחות מסובך להכנה ומאד טעים ובעיקר מתאים לדיוק העכשוי שלי. קחו בחשבון שטירמיסו היא לא עוגה שנחתכת יפה למנות אבל בזה כל הקסם שלה.
טירמיסו
2 חבילות בישקוטים
לקרם:
3 ביצים
100 גרם (1/2 כוס) סוכר
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
250 גרם (1 גביע) גבינת מסקרפונה בטמפרטורת החדר
לסירופ קפה:
125 מ"ל (1/2 כוס) מים
125 גרם (1/2 ) סוכר
125 מ"ל (חצי כוס) אספרסו או 2 כפיות גדושות של נס קפה מומסות בחצי כוס מים רותחים
3-4 כפות ברנדי, אמרטו, ליקר קפה
לקישוט:
אבקת קקאו
אופן ההכנה:
- מכינים סירופ קפה: מבשלים בסיר קטן מים וסוכר עד שהסוכר נמס. מוסיפים אספרסו וברנדי ומצננים לטמפרטורת החדר.
- מכינים קרם גבינה: מקציפים ביצים וסוכר כ- 5 דקות עד שמתקבלת תערובת תפוחה ובהירה. בקערה נפרדת מקציפים מסקרפונה ושמנת מתוקה לקרם יציב. מוסיפים את קצף הביצים לקרם הגבינה בהדרגה ומערבבים בתנועות קיפול עדינות.
- מרכיבים את המנה: טובלים בישקוטים משני בצדדים בסירופ טבילה זריזה ומניחים בתחתית התבנית בשכבה אחידה. מורחים שכבה של קרם גבינה, מכסים בשכבה שנייה של בישקוטים ומסיימים בשכבה של קרם גבינה. מכסים את התבנית בניילון נצמד ומקררים לפחות חמש שעות עד להתייצבות.
- לפני ההגשה: בוזקים בעזרת מסננת אבקת קקאו.
אפשר לוותר על הליקר? נגמר לי
אלכוהול מוסיף לטעם הייחודי של הטירמיסו אבל אם אין זה יעבוד גם בלי